סבא וסבתא בגן ילדים

סבתא יונה גורי שימשה עד לפני כמה שנים כסייעת בגן 'מערב' בעיר. היום היא מגיעה לכאן על תקן סבתא יונה המתנדבת. אחת לשבוע ("חבל שלא יותר", היא מלינה), ועושה בגן הכל מהכל. "הילדים הם טעם החיים", היא אומרת בחיוך. "אני מגיעה לגן ביום ראשון בבוקר, כשבגן מתקיימת פעילות. אני לוקחת חצי מהילדים ועושה איתם את הפעילות של אור ירוק. מקריאה להם סיפורים, משחקת איתם, עושה איתם עבודות יצירה, מה שרק אפשר, אני שלהם!", אומרת סבתא יונה וממהרת להזכיר: "אני סייעת בדם. זה פשוט זורם בעורקי". איך הילדים מקבלים את פעילות זהירות בדרכים? אני מתעניינת והיא מספרת: "הם מבינים שזה חשוב מאוד. אני שואלת בבוקר מי חגר חגורת בטיחות? והילדים עונים בשמחה "אני, אני" או פשוט שאלות ופעילות להטמעת הכללים החשובים. האהבה שאני מקבלת מהילדים, שווה כל דבר", אומרת יונה בעיניים נוצצות מאהבה. סבא שמעון בר ציון, או יותר נכון פשוט סבא שמעון, מגיע גם הוא אחת לשבוע לגן הילדים אליו הוא מצוות- 'גן נחשון'. כבר שש שנים שהוא עושה את זה בהמון אהבה. גם סבא שמעון היה רוצה לעשות את זה יותר, אלא שהסבא הזה מתנדב בכל כך הרבה מקומות. בבית החולים, במצפה התת ימי כמדריך ועוד. כשמגיעים ילדי גן 'נחשון' למצפה ופוגשים שם את סבא שמעון שלהם, הילדים לא יודעים את נפשם משמחה, אחרי הכל לפגוש את סבא מחוץ לגן זו בהחלט סיבה למסיבה. לשמעון יש נכדה אחת בלאס ווגאס והגעגועים קורעים אותו. לכן הוא מתנחם בנכדים שלו מגן 'נחשון'. הם אמנם באים והולכים, אבל סבא שמעון נשאר בגן, ובכל שנה מחדש מחכה לדור הבא שיגיע לגן ויוכל ליהנות מהסבא המקסים הזה, שמגיע עם מסמרים ופטישים, ויחד עם הילדים בונה איתם כל מיני דברים מעץ. "זה רק תחביב", הוא אומר וצוחק. "אני מצטרף אליהם בבוקר בשעת היצירה והמשחקים שלהם", הוא מספר. "בחצר, תמיד צריך עוד זוג עיניים, ואני תורם את שלי, עד סוף היום", אומר שמעון, ומשם ממשיך להתנדב בבית החולים. "יום אחד הגעתי לגן, שכחתי שזהו יום ההולדת שלי, נו טוב, בגילי הזיכרון לא מי יודע מה..", הוא צוחק, "והנה עוגת יום הולדת, שכתוב עליה "לסבא שמעון מזל טוב". דמעות זלגו לי מהעיניים. אז ילדה אחת שאלה: סבא, למה המשקפיים שלך רטובים? ענתה לה ילדה אחרת, אלה דמעות של שמחה…ואני בכלל לא הפסקתי לבכות…", מספר שמעון בהתרגשות.

בשם הנתינה

סבתא לילי דואני, גם היא בעלת עבר בגני הילדים. סבתא פרטית לשמונה נכדים ונינה אחת, מתנדבת מזה כשלוש שנים, בגן 'דרור'. אצלה זה התחיל רק לפני שלוש שנים פשוט כי לא ידעה קודם על הפרויקט הנהדר הזה בגנים. כשבתה חזרה לאילת והנכדים היו בגן, באחד הימים שאספה אותם סבתא לילי, היא שמעה על הפרויקט, נדלקה ומיד הצטרפה.

איך הילדים מגיבים כשבאה אליהם סבתא לילי אחת לשבוע?
" וואו, הילדים מקבלים אותי בכזאת אהבה, שמחה, וחום, לא עוזבים אותי. אני משחקת איתם, מציירת איתם, עושה איתם עבודת יצירה, לפעמים כשחצי מילדי הגן יוצאים לפעילות, אני נשארת עם החצי הנותר. לפעמים אנחנו אופים עוגיות אותיות עם שם הילד- עוד דרך ללמד אותם את האותיות. לחלק מהילדים אין סבים וסבתות באילת והם מספרים לי שהם שמחים שבאה לגן סבתא", מספרת לילי בהתרגשות.

יש שמאמצים אותך כסבתא גם מחוץ לשעות הגן?
לילי צוחקת, "זה עדיין לא קרה. בכל מקרה אשמח אם זה יקרה, ואם יהיה לי זמן, כי בסך הכל אני גם סבתא במשרה אצל הנכדים שלי, אבל אשמח להיות סבתא מאומצת…"

סבא דוד כהן מתנדב כבר שלוש שנים בגן 'שקמה'

אחרי 30 שנה בצה"ל, עם חמישה ילדים, 13 נכדים פרטיים, וארבעה נינים, מבין סבא דוד כמה ילדים רוצים תשומת לב, אהבה, חיבוקים ונישוקים אותם הוא שמח להעניק לילדי הגן, ושמח לקבל מהם את אהבתם הטהורה בחזרה.

אז מה בעצם אתה עושה עם הילדים?
"אני הולך לגן בכל יום חמישי, אחרי שיעור ההתעמלות שלי במתנ"ס 'קולייר'. הילדים כל כך שמחים שאני בא, גם הגננת, שגם לה אני לעזר רב. אם צריך להשגיח על הילדים, לתקוע מסמר בקיר, לתקן משהו..", אומר דוד. "אני מספר לילדים סיפורים, מלמד אותם על כללי הבטיחות בדרכים, אני מטפל בגינה עם הילדים, אנחנו מנקשים יחד עשבים, שותלים, מנקים את הגינה…", מספר סבא דוד בשמחה. מלבד זאת, סבא דוד מתנדב גם הוא בבית החולים, במצפה התת ימי, מתנדב ב'גננים בקהילה' פרויקט הפועל במסגרת מתנ"ס 'קולייר'. לאחרונה, כך הוא מספר, התקבל תקציב מהמשרד לאיכות הסיבה לשיפוץ הגינה שבגן, יחד עם הגינה של גן 'כרמלה', ולהפוך אותן לגינות ירוקות. "אז יחד עם ילדי הגן, אנחנו מפנים את הערוגות הקיימות, הישנות, מעבירים את השתילים לעציצים, כדי שנוכל לשתול אותם שוב, והילדים כל כך אוהבים לעזור ולעבוד בגינה", מספר דוד. "חשוב לי מאוד להסביר לילדים על הצמחים והפרחים, לא לקטוף פרחים איך לשתול ואיך שומרים על הירוק", הוא אומר.

איך מגיבים הנכדים הפרטיים שלך?
"הם סיפרו על זה בגן שלהם והגננת שלהם רוצה מאוד שאבוא גם אליהם לגן להתנדב, אבל זה בלתי אפשרי, כי יש לי שם נכדים וזה לא אתי".

וזמן לנכדים הפרטיים שלך, נשאר?
"ברור. אני רואה אותם הרבה, כל הזמן, בערב אחרי שבע שמונה, אחרי שאשתי ואני חוזרים מהאגודה למען הקשיש, ששם יש לנו הרבה פעילויות (הרצאות טיולים, משחקים רמי..).

להוסיף להם מהניסיון

את כל הפעילות המבורכת הזו בגני הילדים, עושים הסבים והסבתות האילתים במסגרת פרויקט 'זה"ב בגן', שפועל בעיר מזה כ – 14 שנים. ב – 12 השנים האחרונות מרכזת את פעילות הסבים והסבתות אורה ארז, אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, שמאז פרשה מבית הספר 'אלמוג' בו לימדה ואף שימשה כסגנית מנהלת היא עושה עוד ועוד פעולות למען הקהילה בהתנדבות. בשבוע שעבר הם זכו באות המתנדב על פעילותם, אבל כל הסבים והסבתות יספרו לכם איך הם ממש לא עושים את זה בשביל פרסים ועיטורים.
"במסגרת הפרויקט הפועל תחת תנועת של"מ (שירות לאומי למבוגר), מתנדבים הסבים והסבתות בגנים, אחת לשבוע לפחות, משתלבים בפעילות הגן ומובילים יוזמות בתחום בטיחות בדרכים דרך כישורים ומיומנויות שהם רכשו ופיתחו במהלך חייהם. התוכנית מזמנת מפגש משמעותי בין מתנדבים בקהילה, ילדי הגן, צוות הגן, ההורים והקהילה", מסבירה אורה ארז. "המתנדבים מגיעים לגן עם אפוד מגן זוהר, ככה שהילדים יראו אותם עם האפוד ומיד יקשרו אותם לנושא". פרויקט מקסים אחר הפועל בגני הילדים בשיתוף הסבים והסבתות הוא 'ספרית פיג'מה'- "לפני כשלוש שנים שמעתי על התוכנית", מספרת אורה, "מהמפקחת על גני הילדים, גילה נחמני, שהיא גם חברת וועדת ההיגוי של הקבוצה שלנו. יחד איתה נדלקנו על הרעיון. כתבנו ממש מכתב שבנוע, למה כדאי להם לתת למתנדבים שלנו ב'זה"ב בגן' להיות חלק מהתוכנית באילת. הוספנו לספרית פיג'מה שמעניקה ספרי קריאה בחינם לילדים קול נוסף, קול של דור ותיק ובעל ניסיון, שמגיע לגני הילדים ומקריא להם את הספרים רגע לפני שהם מקבלים אותם הביתה. במשך שנתיים היינו פיילוט ארצי. המפקחת הארצית הגיעה לראות איך זה פועל מקרוב, הצלחנו להוכיח שכולם מרוויחים מהשילוב הזה שלנו. כשקיבלנו אישור, הצעתי לעוד קבוצות של 'זה"ב בגן' הפועלות בארץ להצטרף לספרית פיג'מה ואני יודעת שזה קורה בפועל".

יש הבדל בסבלנות בין סבא מספר סיפורים לבין סבתא שמספרת סיפור?
"ממש לא", אומרת אורה בחיוך. "כל אחד מהם מביא איתו את האני המיוחד שלו, כל סיפור נשמע שונה בין מספר למספר…הם כל כך נחמדים ונעימים. הילדים מקבלים אותם בכזאת אהבה, ממש כאילו הם הסבא והסבתא הפרטיים שלהם".

מאיפה מגייסים מתנדבים?
"אחת לחודש יוצא עיתון של המתנ"סים, בו אני מספרת על הפעילות שלנו, ולבסוף תמיד מבקשת מתנדבים נוספים, וזה עובד. מלבד זאת יש לנו עזרה גדולה מטובה אוחיון, מנהלת מתנ"ס שחמון ואגף הגיל הרך". יש סבים וסבתות שלא קוראים ממש טוב, אז הם פשוט עושים דברים אחרים, יש סבתא שסורגת בגדי חורף לבובות בגן, יש לנו סבתא שבאה לבשל "מהמיוחדים" שלה, יש לנו סבא נגר שמכין איתם ולהם כל מיני דברים לגן, יש לנו סבא גנן שיחד עם הילדים מטפלים בגינת הגן ויש לנו גם סבא וסבתא שבאים רק לחבק…וזה המון!", מספרת אורה בעיניים קורנות באהבה.

מי מחליט ואיך מחליטים על התכנים במפגשים עם המתנדבים והילדים?
"יש לנו ועדת היגוי שנפגשת אחת לחודש ויחד אנחנו מרכיבים את התוכנית החודשית והלאה. צוות ועדת ההיגוי שלנו מורכב מגילה נחמני- מפקחת משרד החינוך, עליזה פנחס- מנהלת גני הילדים, אמירה אדרי מנהלת יחידת המתנדבים, סימה לוי מנהלת מועדות שביל הזהב ב'קולייר', טובה אוחיון, מנהלת מתנ"ס שחמון ואנוכי.
אנחנו יושבות וחושבות על רעיונות הפעילות כדי שהמתנדבים יוכלו להשביח את ההתנדבות שלהם בגנים".
אז אם קראתם ואהבתם, גם אתם מוזמנים להצטרף לחבורה הפעילה, ואם אתם מכירים סבא או סבתא שירצו, יידעו אותם, כי בגנים יש המון ילדים שמחכים.