"לא סתם קישוט": ראיון עם המאיירת בתיה קולטון
תוכלי לשתף אותנו בתהליך איור הספר?
"שרשרת מזמרת" היא גרסה מקוצרת של הספר "שרשרת זהב", שיצא לאור לפני עשר שנים. (שני הספרים בעריכת נירה הראל, הוצאת אחוזת בית.) תהליך האיור ערך כשלוש שנים. מכיוון שהספר מאגד בתוכו סוגים רבים של טקסטים, הייתי צריכה לחשוב כיצד לתת פרשנויות ויזואליות שונות ליצירות השונות, מידו של מאייר אחד.
את התהליך שעברתי ליווה המעצב קובי פרנקו שגיבש יחד איתי את השפה הצורנית של הספר.
סגנון האיור מזכיר ימים עברו, עם זאת הוא גם עכשווי מאד. מה השפיע על סגנונך ועל בחירת הצבעים?
קשה לי לצמצם ולומר מה משפיע עלי בתהליך יצירה, אני סופגת הרבה השפעות לפני ובמהלך העבודה ומעולמות תרבותיים רבים, שלאו דווקא קשורים לאיור.
אני כן יכולה לומר שהרבה מהשירים הם תקופתיים ונחשבים לקלאסיקה. באיור שלי ניסיתי לשמר זאת, כלומר לאפשר להם להיות מעל הזמן אבל בתוך ההקשר והסיפור.
ומכיוון שאני חיה במאה ה- 21 האיורים גם מושפעים מהתקופה הזו, כלומר לקחתי בחשבון נושאים כמו המורכבות של משפחה , מעמד הילד, מעמד האשה ועוד.
תוכלי לספר לנו משהו על הרק האישי שלך?
נולדתי בפתח תקווה בשנת 1967 לזוג הורים ניצולי שואה. בבית דיברו הרבה יידיש ואפשר לומר שגדלתי על שירי השער הראשון בספר וקצת על השער השני.
למדתי תחומים רבים: עיצוב קרמי, אומנות, לימודי משחק, שירה ולבסוף הבנתי שהכי מעניין אותי זה לצייר סיפורים וכך הפכתי להיות מאיירת וציירת קומיקס.
תוכלי לשתף אותנו בעבודות אחרות שלך?
ב"שרשרת זהב " איירתי את השיר "גלגולו של מעיל" מאת קדיה מולודבסקי, ובימים אלה ממש יצא השיר כספר קומיקס לילדים שאיירתי.
ספר נוסף שאיירתי לאחרונה הוא "המסע אל האי אולי" מאת מרים ילן שטקליס . סיפור מסען של בובות חיות ודני אל האי אולי, שם אפשר יהיה לתקן את הבובה אלישבע.
תוכלי לשתף אותנו בתהליך איור הספר?
במהלך עבודתי כמאיירת אני נפגשת הרבה עם ילדים בגילאי גן, תלמידי ביה"ס ונוער.
כשאני נפגשת עם ילדי הגן , לאחר שאני מקריאה להם את השיר או הסיפור, אני "מקריאה" להם את הציורים, כלומר אני מתחילה לספר את סיפור הציור שהוא גם נובע מהטקסט אבל גם יש לו סיפור משלו, אחרת הוא היה סתם קישוט.
בדרך כלל גם לילדים יש פרשנות משלהם לציורית, זרם תודעה מבורך ומתעוררת שיחה ערה ומעניינת.
בסוף המפגש אני מבקשת מהם לצייר דמות שהם אהבו בשיר או בסיפור.
