ספריית פיג'מה בראיון עם לורנס שימל, מחבר הספר "מתנה לאמא"
הוא ואביו אספנים, הוא לא אכל שוקולד כבר 30 שנה, הוא אוהב מתנות שמכינים לו ולא כאלה קנויות ולא תאמינו – הוא לא אמא! ראיון עם איש מלא קסם בשם לורנס שימל – מחבר הספר "מתנה לאמא"
מה הוביל אותך לכתוב את הספר?
אני דומה מאוד לאבי, שנינו אספנים של דברים, ואף אחד מאיתנו לא יכול להשליך חפץ אם עדיין יכול להיות לו שימוש, למרות שאנחנו מסוגלים לתת כל דבר ואף לקנות דברים ולו בכדי לתת אותם, בידיעה שמישהו יאהב אותם. הם לא חייבים להיות דברים גדולים, אלא הפרטים הקטנים, למשל: אשתו של חבר של אבי אוהבת פרות, אם נהיה בשוק פשפשים יחד והוא יראה מחזיק מפתחות של פרה, או צלחת עם ציור של פרה או כל דבר אחר עם פרה, הוא ירכוש אותו ויביא לה. ולכן רציתי לכתוב ספר שלא כל כך יעסוק במתנות עצמן, אלא על נתינה.
מדוע הדמויות הראשיות שלך חיות ולא אנשים?
כשכתבתי את הספר הזה (ואת ספר המלווה שלו "הכל אותו דבר" עם אותן הדמויות) לא כל כך חשבתי אם הדמויות יהיו חיות או אנשים, אלא לספר סיפור על אח ואחות.
המו"ל והאמן בדרך כלל מקבלים את ההחלטות האלה אם הדמויות יהיו בעלי חיים או אנשים ואיזה סוג של בעלי חיים. למעשה, האמן הראשון שהיה אמור לעבוד על הספרים האלה (אך בסופו של דבר לא עשה כן) רצה במקור שהדמויות יהיו סנאים. (אבל אין סנאים בכל מקום בעולם …) בסופו של דבר הם הפכו להיות שני שועלים.
מה המתנה הכי טובה שקיבלת אי פעם?
מאוד קשה לקנות לי מתנות כי יש לי טעם פשוט ואני אוהב את מה שכבר יש לי וגם בשלב הזה בחיי אני מאוד בר מזל ויש לי כל מה שאני רוצה כבר. אז בדרך כלל המתנות הטובות ביותר עבורי הן דברים שאנשים הכינו בעצמם, ועשו במיוחד בשבילי.
האמנית הלטבית אלינה ברסלינה, ששיתפתי איתה פעולה בשלושה ספרי ילדים שכתבתי, ציירה דיוקן שלי קורא ספר ליום הולדתי! זו הייתה הפתעה מאוד נחמדה.
מה המתנה הטובה ביותר שנתת אי פעם?
אני אוהב לתת מתנות, במיוחד כשאני מוצאת את המתנה המתאימה לאדם הנכון. מה שאני נורא בו לעומת זאת – זה לחכות! אם אני מוצא את המתנה המושלמת למישהו, אני לא יכול לחכות עד יום הולדתו או לאירוע אחר: אני רוצה לתת לו את המתנה מייד.
לעתים קרובות, אין לי מתנות לתת בימי הולדת או חגיגות אחרות, כי אני נותן מתנות כשאני מוצא אותן.
מבחינתי המתנות הטובות ביותר תלויות תמיד באדם שמקבל אותן, הן בעלות משמעות רק עבורו או רק בגלל שנתתי לו את זה.
האם יש משהו שהיית רוצה לספר לילדים על עצמך או על הספר הזה?
פעם אהבתי שוקולד מאוד מאוד וכולם ידעו זאת. שנה אחת, ליום ההולדת שלי, כשהייתי בן 20, כל החברים והמשפחה שלי נתנו לי שוקולד במתנה. הייתי בשמיים! אבל אכלתי את כל זה בשבוע שאחרי יום ההולדת שלי. ופתאום פיתחתי אלרגיה לשוקולד!
אבי גם הוא אלרגי לשוקולד, ולמרות שיש לי כל כך הרבה אלרגיות אחרות, הצלחתי לאכול שוקולד – עד יום ההולדת העשרים שלי, כנראה האכילה המרובה ממנו הפעילה את מתג האלרגיה שלי.
עברו כמעט 30 שנה ללא שוקולד!
עכשיו ההנאה הכי גדולה שלי היא הקריאה. קראתי 324 ספרים בשביל הכיף בשנת 2019: 141 רומנים, 176 ספרי שירה, ו -7 אחרים (רומנים, נובלות או בדיוני). (זה לא כולל את הספרים שכתבתי או שתרגמתי!)
תודה רבה ללורנס שימל על הראיון המעניין ועל הספר "מתנה לאמא" שהביא אהבה ונתינה לבתים רבים בישראל.
תגיות: לורנס שימל | ספרים על מתנות | ראיון עם סופר
